אוקיי, אנחנו יודעים שזה נשמע מוזר, אבל בטיולים שלנו אין טלפונים ניידים או טאבלטים (לילדים). כן כן… כמובן שביומיום הילדים שלנו צמודים למסכים כמו כולם, אבל דווקא בחוויה הזו, כשנוסעים חצי עולם כדי להיות יחד, חשוב בעינינו להתנתק קצת מתרבות החיבור האינסופי למסך ולאפשר להם להיות באמת. להסתכל בחלון על הנוף ואחד על השני, להמציא משחקי דמיון ועוד. מה שגילינו זה שכשאין מסכים זמינים בסביבה, הם פשוט שוכחים מזה וקצת כמו פעם- נהנים ממה שיש, ממש ככה. אנחנו דואגים להביא איתנו מהבית משחקי קלפים, דפים וחומרי יצירה, ספרים, חוברות. ילדים הרי לא צריכים הרבה- הם יצירתיים ומוצאים את שלהם, כמו לעשות אוריגמי מהפלייסמנט במסעדה כשמחכים לאוכל… ובארץ חדשה יש כל כך הרבה גירויים מעניינים שכל כך חבל לא להרים את הראש ולראות אותם. במהלך הטיול כשיש מסך בטיסות, או טלוויזיה במלון הם בהחלט רואים, אבל זה שאין את המסכים הצמודים עושה פלאים, באמת. (כמובן שזה תלוי בגיל הילדים, ושלנו עד כה בגילאים שזורמים עם העניין)